top of page
סיפורי הצלחה
מכתבי תודה
-
המסע אל עצמי (איילת רושמת)המסע אל עצמי יצאתי לדרך בבוקר של אור, לפתע התבהרה התמונה. התבהרה מסקנה ברורה שעליי לבחור. עליי לבחור בחיים כאן ועכשיו, הגוף כבר מזמן משדר אותותיו. השם יתברך שולח שליחים טובים, ככה פגשתי את המאמנת, גליה אטיב. התחלתי מסלול של ניקוי וריפוי, שבועיים של מיצים ולא שום פירור. יום ועוד יום ועוד... ואז משהו קורה, הגוף מדבר, קול פנימי בנפש קורא. ואני, הקשבתי. הצלחתי לשמוע, הלב התרחב, התכווץ ואף החל לדמוע. בתחילה לא באמת הבנתי, אך דבר אחד ברור - משהו גדול קורה. זה לקח קצת זמן, הגוף מדבר אלי, שולח סימן. גם כשלא שיניתי תזונה, עדיין שתיתי מיצים , הכאב והעיקצוצים לא מרפים. או אז הבנתי כמה הם קשורים, גוף-נפש באמת זה בזה מחוברים. כל רגש קטן משפיע על הגוף, כל מרמור, כל תסכול, כל אוף. החלטתי להיכנס ולברר פנימה, תנועה מתונה של למעלה וקדימה. תהליך משמעותי של עשרה מפגשים, שמכל אחד מהם יצאתי עם כלי עבודה מרשים. זה מצריך עבודה מאומצת ולא פשוטה, אך יחד עם זאת מרתקת, מחזקת - יש שיטה. וככה צעד, צעד, עוד כמה פסיעות, מצאתי וגיליתי עוצמות חדשות, מילים טובות שלא זכרתי שקיימות, התרגילים, השיעורים, הנשימות והמדיטציות יחד, התחברו והאירו מסלול, ב"ה, ללא פחד. עם רגישות גבוהה והכוונה נכונה שהובילה ולקחה לדיוק וחיבור עוצמתי, חיבור לעצמי, לביתי, לבוראי ולמשפחתי. ב"ה יש עוד מה לעשות... כל יום לשנן, ללמוד להתנסות, כל יום להודות, לדייק יותר ויותר, כל יום לכתוב ולא לוותר. באמונה, בנחישות, בהתמדה ובאהבה, נבנית עוד קומה, מתקלפת עוד שכבה. צעדים קטנים - גדולים שנראה לפעמים שלא יכולים, שינוי קטן בתפיסה כמו - די להחזיק, תנועה ממני החוצה, במחשבה - לא להזיק... שלא יהיה פה שום בלבול, אכן השמיים הם הגבול. תודה על הזדמנות גדולה - קטנה, תודה על החיים במתנה. אילת
bottom of page